החלטה בתיק ת"א 31054-02-13

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, להלן ההחלטה ביחס לבקשה לפטור מאגרה:

1.         המבקש הגיש תביעת נזיקין כנגד הנתבעים, ותבע פיצוי עד לגובה סמכותו של בימ"ש זה. במקביל עתר למתן פטור מתשלום אגרת משפט. לטענתו, הוא ומשפחתו עניים, מצבם הכלכלי בכי רע, אב המשפחה נכה בעל 90% נכות, והמשפחה נתמכת בקצבאות המל"ל (אבטלה, השלמת הכנסה, ילדים ונכות). כמו כן, סיכויי תביעתו אפשריים וטובים.

            עוד טען המבקש בבקשתו, כי אין כל קרוב משפחה אשר באפשרותו לסייע לו בתשלום האגרה, ובתשובה לתגובה אף ציין, כי על מנת לשלם את שכה"ט לעוה"ד, נטל הלוואות במשך שנתיים.

2.         המשיבה 2 התנגדה בתגובתה לבקשה, מאחר ולטענתה המבקש לא עמד בנטל הרובץ לפתחו, להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה, וכן הפנתה לכך שעסקינן בסכום תביעה מופרז וגבוה.

3.         תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז - 2007 קובעת כהאי לישנא:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."

מלשונה של התקנה נמצאנו למדים, כי על מבקש פטור מתשלום אגרה, לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. הוכחת חוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

ב. כתב תביעה המגלה עילה.

בהתאם לפסיקה, ואף נוכח לשון התקנה, הנטל להוכיח האמור מוטל על המבקש, ועליו להביא בפני ביהמ"ש את התמונה המלאה ביחס למצבו הכלכלי.

4.         לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו על ידי המבקש לבקשתו ולתשובתו לתגובת המשיבה 2, נחה דעתי, כי לא עלה בידי המבקש להצביע על מצב כלכלי כזה, המצדיק הענקת פטור מתשלום אגרת המשפט.

            מן המסמכים האקראיים שצירף המבקש, עולה כי בבעלותו שני חשבונות בנק, המתנהלים בבנק דיסקונט ובבנק לאומי.

            א. מאישור בנק דיסקונט עולה, כי חשבון העו"ש של המבקש מצוי ביתרת חובה של כ - 2,000 ש"ח. במקביל, למבקש שני פקדון קצרי מועד, בסך כולל של למעלה מ - 6,000 ש"ח. בנוסף, ניכר המבקש פורע הלוואה בחשבון זה, מדי חודש, בסך של 1,196 ש"ח. לא פורט בגין מה נלקחה הלוואה זו, ומתי עתידים להסתיים ההחזרים החודשיים. מכל מקום, אף אם ההלוואה נלקחה לשם תשלום שכ"ט עוה"ד, כפי שפירט המבקש בתשובה לתגובה, לא ברור מדוע באפשרות המבקש ליטול הלוואה לצורך זה, ואין באפשרותו לעשות כן לשם תשלום אגרת המשפט.

            ב. מדפי חשבון הבנק של בנק לאומי, אשר צורפו באופן אקראי לחודשים ספטמבר - נובמבר בלבד, עולה כי קיימת הפקדה חודשית לפק"מ בסך של 200 ש"ח, וכן ישנן הפקדות מזומנים לחשבון, שלא ניתן להן הסבר. חשבון זה מתנהל באיזון, ככל שניתן לעמוד על אופן התנהלותו מן הדפים המעטים שצורפו. המבקש לא צירף אישור יתרות מבנק זה, ממנו ניתן יהא להיווכח מה גובה היתרות ו/או החסכונות בחשבון זה.

בנוסף, המבקש מחזיק שני כרטיסי אשראי, ובהם חיובים, בין היתר, בגין מסעדות וביטוח רכב.

5.         במצב דברים זה, סבורני, כי התמונה המתקבלת ביחס למצבו הכלכלי של המבקש הינה כזו, שאינה מצדיקה מתן פטור מתשלום אגרת המשפט. אין הצדקה להעדיף נטילת הלוואות לשם שכירת ייצוג משפטי, או לכל צורך אחר של המבקש (אשר כאמור לא פורט כנדרש), על פני תשלום אגרת המשפט. כך גם אין מקום לפטור את המבקש מתשלום האגרה, שעה שהמבקש מפקיד כספים לחסכונות מדי חודש בחודשו. כמפורט לעיל, מריכוז היתרות שצורף עולה כי למבקש מופקדים כספים בפקדון קצר מועד, ולא ברור מדוע לא ניתן לעשות שימוש בכספים אלה, לשם תשלום האגרה.

6.         משקבעתי כך ביחס למצבו הכלכלי של המבקש, אין עוד צורך להדרש לשאלת סיכויי התביעה. אמנם המבקש הרחיב טענותיו במישור זה, אולם מאחר והתנאים הנקובים בתקנה 14(ג) לתקנות, הינם מצטברים, והמבקש לא עמד בתנאי הוכחת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, אין עוד צורך להידרש לשאלת סיכויי התביעה.

להשלמת התמונה יצויין רק, כי גם אם יש ממש בעצם טענות המבקש לגרימת נזקים, בעיקר עקב תקופת מאסר הבית הממושכת, בו שהה, כתוצאה מן ההליך שנוהל כנגדו, עדיין יש צורך להצדיק ולהוכיח אף את גובה הסכום הנתבע, ובענייננו: הסכום המקסימלי לתביעה בבימ"ש שלום, 2,500,000 ש"ח.

7.         סוף דבר, הבקשה למתן פטור מאגרה נדחית. האגרה תשולם עד ליום 25.5.13, שאם לא כן, תמחק התובענה ללא צורך בהחלטה נוספת.